הקדמה
למרות שחומרי מילוי נכנסו לשימוש רחב לפני כעשרים שנה, הם הפכו לשם נרדף לטיפול להצעת הפנים, כשמם כך הם. אלה הם מוצרים המבוססים על חומרים המיוצרים בשיטות ביוטכנולוגיות אשר מוזרקים מתחת לעור למילוי פגמים. חומרים אלה ביוקמפטביליים-חיים בשלום עם הרקמה האנושית ואינם מעוררים תגובת דחיה.
היסטוריה של חומרי המילוי רצופה תקלות. ראשיתם בחומרים קבועים, דוגמת שמן פרפין וסיליקון, אשר גרמו לא פעם לאסונות קוסמטיים.
חומרים אלה הוחלפו בהדרגה בחומרים טבעיים שיש בגופנו, ולכן יש לגוף את היכולת לפרק בבוא העת ולהתפטר מהם מבלי שיעוררו תגובת גוף זר.
בתחילת הדרך החומר הפופולארי היה קולגן ממקור פרה, אך הפירוק שלו היה מהיר מדי ותוך חודשים ספורים האפקט הקוסמטי נגוז. בנוסף, קולגן גרם בלא מעט מטופלים תגובות רגישות יתר ולכן חייב ביצוע טסט עורי חודש לפני הזרקת.
לפני כ- 25 שנה הופיעו חומרי מילוי ראשונים על בסיס חומצה היאלורונית וחוללו מהפכה. מהר מאוד התברר שלמרות שחומצה היאלורונית היא חומר טבעי המצוי ברקמות שונות בגוף, ניתן על ידי שינוי קטן במולקולה שלו, לעכב את קצב ההתפרקות שלו ועדין לשמור על הביו-קומפטביליות.
אני וחומרי מילוי
לאחר סיום התמחותי ברפואת עור והשתלמויות שונות בחו”ל, פניתי לתחום של דרמטולוגיה קוסמטית. באופן לגמרי מקרי, זה קרה במקביל להופעה של חומר המילוי הראשון מבוסס חומצה היאלורונית. ברור, שתורת העבודה עם חומצה היאלורונית עוד לא היתה קיימת ואיש לא חזה שהחומר הזה יחולל מהפכה בעולם הדרמטולוגיה הקוסמית (ובעולם בכלל).
החומצה ההיאלורונית הראשונה בה השתמשתי הופקה מכרבולת של תרנגולות ועל אף האפקט הקוסמטי המרשים, התפרקה תוך חודשים ספורים.
מיד אחריה הופיע רסטילן-חומצה היאלורונית ראשונה שהופקה שלא ממקור בעלי חיים (Non animal origin Hyaluronic Acid). לראשונה היה בידינו חומר מילוי ראוי שלא חייב ביצוע טסט לרגישות לפני הזרקתו ועם זאת סיפק תיקון קוסמטי לזמן ראוי.
עכשיו היה צורך לפתח את תורת הטיפול- למי מזריקים? איך? מתי? למי אסור להזריק? מה תופעות הלוואי האפשריות? כיצד מקטינים סיכונים? איך משפרים תוצאות? היה לי המזל להיות שותפה יחד עם עמיתים מכל העולם בפיתרון השאלות הללו ולבנות את התורה של השימוש בחומרי המילוי החדשים.
איזה סוגים של חומרי מילוי קיימים?
נכון להיום רוב חומרי המילוי הם על בסיס חומצה היאלורונית. קיימים מותגים שונים בתחום, המיוצרים על יד חברות שונות. המותגים המובילים נכון לכתיבת שורות אלה, הם רסטילן, ג’ובידרם, תיוסיאל, בלוטו, פרינסס. יש עוד רבים אחרים, פחות מוכרים.
בנוסף לאלה, קיימים חומרי מילוי שלא על בסיס חומצה היאלורונית. אבל גם אלה בעלי יכולת התפרקות על ידי מנגנוני הגוף. קלציום הידרוקסי אפטיט או רדיאס, הוא אחד מאלה. חומצה פולילקטית (הידועה בשם סקולפטרה או אסטפיל) או אלנסה (פוליקפרולקטון) הם דוגמאות נוספות לחומרים כאלה.
לגבי חומרים קבועים, נראה שהמשיכה האינטואיטיבית אליהם פסה מהעולם, בגלל האסונות הקוסמטיים שהם גרמו.
אך בזה לא תם הסיפור של חומרי מילוי. מאחורי כל מותג של חומר מילוי ( רסטילן, ג’ובידרם, תיאוסיאל) לא עומד מוצר בודד, אלא משפחה שלמה של חומרים הנבדלים זה מזה בסמיכות ותכונות ביומכניות שונות וזאת על מנת לתת מענה ראוי יותר לאינדיקציות קליניות שונות, אזורים שונים בפנים וסוגי עור שונים.
מה אפשר להשיג באמצעות חומרי מילוי ומתי משתמשים בהם?
השימוש בחומרי מילוי התפתח במקביל להבנתנו את תהליכי ההזדקנות. לפני 20 שנה חשבו שמספיק שהפנים יהיו נטולי קמטים ומתוחים כדי שיראו צעירים יותר. לכן השתמשו בחומרי מילוי לטשטוש של הקמטים.
חומרי מילוי הוזרקו מתחת לקמטים ואכן הביאו לשיפור ממוקד בקמט אבל לא בהכרח שיפרו את מראה הפנים.
לפני כעשור גברה ההבנה שאחד המרכיבים העיקריים בהזדקנות היא התרוקנות של כריות השומן הנמצאות באופן טבעי מתחת לעור הפנים ואחראיות על צורתם.
ההבנה הזו גרמה לשינוי מגמה בשימוש בחומרי מילוי והתפתח ענף של פיסול פנים – הזרקה עמוקה של חומרי מילוי לשחזור הצורה המאפיינת פנים צעירות. שינוי מגמה שלישי מתרחש עצם ימים אלה- שימוש בחומרי מיולי לשיפור התכונות האלסטיות של העור או סקין בוסטינג.
כיצד חומרי המילוי מוזרקים?
אם המטרה הינה מילוי קמט, שיחזור נפחי הפנים או שיפור האלסטיות של העור, חומר המילוי צריך להיות מוזרק לעור או מתחתיו. פעולת ההזרקה מתבצעת על ידי מחט חדה או קנולה שאיננה חדה. הבחירה בכלי ההזרקה מוכתבת על ידי אזור הטיפול, התוויה קלינית והעדפותיו האישיות של הרופא המזריק. מקובל היום שלפחות 50% מההזרקות מבוצעות על ידי קנולה.
כמה זמן נמשך הטיפול?
באם הטיפול כולל ייעוץ והזרקה, יש להתכונן לשהות במרפאה קרוב לשעתיים. אם היועץ בוצע במועד נפרד, תוכלי לחסוך כחצי שעה. הטיפול כולל חתימה על טפסי ההסכמה לטיפול, מריחת משחת אילחוש לחצי שעה לפחות, פעולת ההזרקה עצמה, ולרוב ישיבה עם קרח להרגעת העור.
האם זה כואב?
זו ללא ספק אחת השאלות שמטרידות את המטופלים לפני ההזרקה. בגלל הבדלים ברמת העיצבוב באזורי הפנים השונים, רמת הרגישות המשתנה, היא גם שונה מאדם לאדם. האזור הרגיש ביותר מבחינת הכאב הוא אזור השפתיים. דווקא הזרקה לאזורים, שלכאורה נראים מפחידים, כמו מתחת לעיניים או רקות, אינה כרוכה בכאב.
בכל מקרה ניתן לאלחש את מקום ההזרקה, אם על ידי משחת אילחוש הנמרחת על העור לפחות חצי שעה לפני הטיפול או על ידי ביצוע זריקת הרדמה מקומית, ממש כמו ברפואת שיניים.
מהן התופעות העיקריות הקשורות להזרקת חומרי מילוי?
אפשר לחלק את התופעות לאלו הקשורות לפעולת ההזרקה עצמה ואלו הקשורות לחומר המילוי. נפיחות, אי סדירות במקום ההזרקה ושטפי דם הן התופעות העיקריות הקשורות לפעולת ההזרקה עצמה. הן מופיעות מיד לאחר ההזרקה, מחמירות לרוב למחרת וחולפות במהלך של כשבוע.
ככל שפעולת ההזרקה דורשת יותר דקירות, כך עולים הסיכויים לתופעות המיידיות. אזורים מסוימים נוטים להתנפח אחרי ההזרקה יותר מהאחרים, למשל שפתיים.
תיקון יתר היא תופעה נדירה המופיעה לרוב מספר שבועות לאחר הטיפול. המקום השכיח לתופעה זו הוא אזור מתחת לעיניים – או מרזב הדמעות בשפה המקצועית. התופעה ניתנת לטיפול על ידי הזרקת חומר הממיס חומצה היאלורונית.
תופעה נוספת שקורית לעתים נדירות הרבה יותר, היא זיהום. ולכן חשוב מאוד שפעולת ההזרקה תתבצע בתנאים אופטימיים הכוללים תנאי מרפאה עם מיטת הזרקות ייעודית, שמירה על תנאי סטריליות, חבישת כפפות, ניקוי אזור ההזרקה וכו’.
תופעות לוואי שהיו פעם נדירות אך הפכו לשכיחות יותר בשנים האחרונות הן תגובה מאוחרת לחומר והזרקה לתוך עורק. שכיחות תופעות אלה תלויה באיכות חומר ההזרקה ומיומנות הרופא המטפל. ייתכן ועלייה בשכיחות תופעות אלה קשורה לעליה בלתי מרוסנת במספר הרופאים המטפלים ( ולא רק רופאים…) בעלי מיומנות נמוכה.
ברגע שקורה סיבוך כלשהו נדרשת מיומנות וידע של המטפל באבחון הבעיה וטיפול בה. זה רגע המבחן האמיתי של הרופא המטפל ולכן חשוב לבחור בקפידה למי פונים לטיפול.
באיזה אזורים ניתן להזריק חומצה היאלורונית?
ראשית השימוש בחומרי מילוי היה לצורך תיקון הקמט בין זויות הפה לאף (קמט נזולביאלי) ומילוי שפתיים. בהמשך השימוש בחומרי מילוי התרחב למילוי נפח לחיים, תיקון שקע מתחת לעיניים (מרזב הדמעות), תיקון קו הלסת והסנתר, מילוי רקות, הדגשת עצמות הלחים, תיקון אף, תיקון תנוכי האוזניים וכו’.
בשנים האחרונות משתמשים בחומרי מילוי גם להצערות עור הצוואר, אזור המחשוף, הידיים (אינדיקציה נהדרת!) ואפילו הצערה של האזורים האינטימיים והגדלת עכוזים.
האם אראה טבעית?
זו אחת השאלות שמטרידות היום את המטופלות. לדעתי השאלה נובעת מעליה במספר הנשים עם שפתיים ולחיים בעלי מימדים בלתי הגיוניים.
האם זו אשמת המטפל? העדפה אסתטית של המטופלת? קרוב לוודאי גם זה וגם זה. בטוח שזו לא אשמה של חומר המילוי.
חומר מילוי שמוזרק בטכניקה נכונה בכמות הראויה למקום הנכון יוצר תוצאה טבעית שלא “מסגירה” את עצם ביצוע הטיפול. לכן חשוב מאוד לבחור ברופא מטפל שהראיה האסתטית שלו חופפת את הראיה האסתטית של המטופל/ת.
איך יודעים זאת? בדרך כלל מגיעים לרופא בעקבות המלצה של חברה או מטופל אחר. אם אהבת את התוצאה שלה, כנראה שהגעת למקום הנכון עבורך. דרך נוספת היא להתרשם תוך כדי היעוץ. חשוב שהיעוץ הראשוני יתבצע על ידי הרופא המזריק ולא על ידי “היועצת”.
האם רק לנשים?
מובן שלא. למרות שבתחילת הדרך עיקר הצרכנים של חומרי מילוי היו נשים, חלקם גברים בעלי מודעות עצמית המטפחים את המראה החיצוני, עוסקים בפעילות ספורטיבית, עובדים בסביבה צעירה או בסביבת עבודה שבה למראה צעיר יש יתרון “הישרדותי”.
ההעדפה לטיפול בזריקות (לעומת ניתוחים, למשל) על ידי הגברים ברורה דווקא לאור העובדה שתוצאות הטיפול בהזרקות הן כל כך טבעיות ואינן מסגירות את עצם הביצוע. יתרון נוסף של הטיפול בחומרי מילוי הוא בכך שהוא אינו כרוך בזמן החלמה המחייב להתחבא מהעולם
לכמה זמן נשארת תוצאת הטיפול?
השאלה צריכה להיות לכמה זמן בממוצע? וזאת משום שהביולוגיה הטבעית היא שונה מאדם לאדם. בנוסף, יש הבדל במשך האפקט באזורים שונים בפנים. באזור השפתיים למשל חומר המילוי מתפרק כעבור כחצי ששנה, בעוד שבאזור הרקות או עיניים, האפקט יכול להימשך מעל לשנה.
האם קיים אפקט מצטבר?
בשנים האחרונות למדנו מתצפיות קליניות שלמרות פירוק חומר המילוי, האפקט המיטיב אינו נעלם לחלוטין. וכך, למרות שתהליך ההזדקנות ממשיך להתקדם, ניתן לאחר מספר טיפולים עוקבים, להקטין את כמות החומר הנדרש לאזור או להוריד את תדירות ההזרקה לאזור.
מה יקרה אם יום אחד ארצה להפסיק להזריק? האם יואץ תהליך ההזדקנות?
זו שאלה שמטרידה נשים שבאות לראשונה לטיפול בחומרי מילוי. התשובה היא שאם מפסיקים להזריק, אפקט ההזרקה נעלם בהדרגה , אך בשום פנים ואופן לא חלה האצה בתהליך ההזדקנות הטבעי.
האם ניתן לשלב חומרי מילוי עם טיפולים אחרים?
בהחלט כן. ניתן לשלב חומר מילוי עם בוטוקס, חוטים, לייזרים, גלי רדיו, ניתוח פנים, פילינגים רפואיים. חלק מהטיפולים יכולים להתבצע במקביל להזרקת חומר מילוי, חלקם לפני וחלקם אחרי ההזרקה. יש לדון על כך עם הרופא המטפל.
אם חליתי בסרטן, האם מותר לי לעבור הזרקה של חומר מילוי?
בהחלט כן. לא פעם הצורך לשפר את המראה עולה מיד לאחר ההחלמה או אפילו תוך כדי שלבי הטיפול בסרטן. שיפור במראה גורם לשיפור בהרגשה הכללית, שכל כך חשובה למי שחולה במחלה כרונית. קיימים רמזים שיפור בהרגשה הכללית משפיע לטובה על מהערכת החיסונית של הגוף.
האם קרם על בסיס חומצה היאלורונית יכול להחליף זריקות?
בהחלט לא. חומצה היאלורונית בקרם לחות משמשת כחומר מושך מים (humectant). בתעשיית הקוסמטיקה יש הרבה חומרים כאלה וחומצה היאלורונית היא רק אחת מהם. על מנת למלא קמטים נדרשת חומצה היאלורונית מסוג שונה לחלוטין.
האם יכול להיות שאני רגישה לחומר מילוי על בסיס חומצה היאלורונית?
בעבר חומר המילוי היה על בסיס קולגן ודרש ביצוע טסט רגישות לפני ביצוע הטיפול. הזרקה של חומצה היאלורונית אינה דורשת ביצוע טסט לרגישות. חומצה היאלורונית נמצאת באופן טבעי בעור, פרקים ועיניים והיא זהה אצל כולם מבחינת ההרכב הבסיסי.
מה מספר המזרקים המקובל לטיפול?
כמובן זה תלוי במצב הפנים האישי של כל אחת ומטרת הטיפול. למשל אם רוצים לתת הדגשה קלה של השפתיים, מזרק אחד יספיק לרוב. אם רוצים למלא שקע מתחת לעיניים, יידרש מזרק אחד או שניים. אם רוצים להדגיש את עצמות הלחיים, שני מזרקים יספיקו לרוב. אבל למילוי קמט עמוק וארוך בין האף לפה, יידרשו לא פעם שלושה מרקים. לטיפול full face כמות המזרקים יכולה להגיע לחמישה , שישה ויותר. דרך אגב במזרק אחד יש אחד מילימטר של חומר מילוי, שזה חמישית מתכולת הכפית.
אם לא אהבתי את התוצאה, האם אפשר להמיס חומצה היאלורונית?
בהחלט כן. זה אחד היתרונות הבולטים של חומר זה. על ידי הזרקה של היאלורונידאז ניתן לפרק את החומצה ההיאלורונית שהוזרקה מבלי לפגוע בחומצה ההאילורונית הטבעית. כל רופא שמשתמש בחומצה היאלורונית חייב שיהיה ברשותו היאלורונידאז.
